האם ילדך מתחצף בצורה יוצאת דופן?
מתקשה בקבלת סמכות?
רב עם אחיו / אחיותיו?
עוזב את מושבו בכיתה או במקומות אחרים בהם היה מצופה להישאר יושב?
נוטה לתנועתיות רבה, נוגע בכל דבר, ומתעסק בידיו וברגליו?
נראה כמשהו שיש לו “מנוע בישבן”, מדבר ללא הפסקה?
מפריע ומציק לאחרים?
הורס חפצים, בעיקר של אחרים?
מתקשה בביצוע משימות שגרתיות כמו להתרחץ, להתלבש, לסדר ילקוט?
מרעיש במצבים לא מתאימים?
משקר, בעיקר בעניינים שקשורים לבי”ס?
שכחן במהלך פעילויות היומיום, מאבד ושוכח דברים?
מתפרץ לדברים, עונה לפני שגמר לשמוע את השאלה?
קצר רוח, מתקשה להמתין לתורו, רוצה הכול כאן ועכשיו?
בעל מאפיינים היפר אקטיביים או אימפולסיביים, או חולמני ומוגדר כמרחף, אסטרונאוט?
אלה הן רק חלק מתגובות והתנהגויות של הילד בעל הפרעת קשב וריכוז. הדבר החשוב ביותר לזכור הוא שמי שסובל יותר מכולם הוא הילד, והגורם המרכזי לסבל הזה הוא תסכול. הילד מוצף כל הזמן בגירויים, בלי יכולת לווסת אותם לפי סדר עדיפויות. הרגישות הזאת יוצרת מעמסה על כל מערכות החיים שלו. כתוצאה מכך הוא חי באי שקט ובהצפה שגורמים לא פעם לתגובות תוקפניות כלפי הסביבה.
אני מזמינה אתכם לעצור רגע ולהבין את המנגנון, איך נוצרת התנהגות, מה הגורמים להתנהגות: אנחנו חווים אירוע מסוים, לאירוע זה אנחנו יוצרים פרשנות מסוימת – הפרשנות היא סובייקטיבית, שונה אצל כל אחד ואחת. הפרשנות המסוימת שלנו לאירוע גורמת לנו להרגשה כלשהי (הרגשה טובה או הרגשה רעה). ההתנהגות שתבוא לאחריה היא פועל יוצא של אותו רגש. ניקח לדוגמא ילד עם הפרעת קשב וריכוז אשר חווה קושי בלימודים, במתמטיקה או אנגלית או כל מקצוע אחר. הפרשנות לחוויה זו שהוא מקודד במוחו יכולה להיות: “אני טיפש, לעולם לא אוכל להצליח, משהו אצלי לא בסדר”, וכדומה… הסיטואציה הזו גורמת לו לרגש קשה – כעס, תסכול, זעם, אכזבה. ההתנהגות שבאה בעקבות הרגש הקשה היא לרוב סוג של פורקן של אותו כעס, אכזבה ותסכול. כדאי שנזכור את המשפט הידוע של המחנך הדגול יאנוש קורצ’אק:
“אין ילד רע, יש ילד שרע לו בחייו והוא מוציא את תסכולו כלפי חוץ”
אנחנו נוטים להתייחס לצד ההתנהגותי שיותר מטריד וגלוי לעין אולם אנחנו מבינים כיום שמה שקורה ברמה ההתנהגותית קורה גם במחשבה ומשפיע מאד על החלק הרגשי וגם על אופי היחסים הבין אישיים. אותו ילד עם בעיית קשב וריכוז שמתקשה ברצף, בסדר וארגון, שנראה אותו בדרך כלל מתרוצץ, לא מסודר, מתקשה להתמיד, מתקשה לעמוד בלוח זמנים, מתקשה לחכות לתורו, להקשיב או לתת למשהו אחר לסיים את דבריו. אנחנו נוטים לבקר ולנזוף בו ושואפים להכחיד את כל ההתנהגויות האלה. חשוב שנבין שהמשאבים שצריך להשקיע הילד עם בעיית קשב וריכוז כדי שלא יתנהג באופן הזה הם עצומים ולא תמיד עומדים לרשותו. הוא חש שהוא מאכזב, שהוא כשלון ומתחיל לאסוף חוויות שליליות וככל שזה קורה הקושי והתסכול מתגברים וההתנהגויות השליליות הם הרבה פעמים הפורקן של אותו תסכול וחוסר אונים. ילדים עם הפרעת קשב וריכוז נוטים לפתח אסטרטגיות לא יעילות בניסיון להתמודד עם הקשיים שמציבה בפניהם ההפרעה. כדי שלא לאכזב את סביבתם הם מתרצים תירוצים שונים ולעיתים אף משקרים. הם מנסים ‘להעלים’ את ‘כישלונותיהם’ בדרכים שלרוב רק מסבכות אותם עוד יותר.
ילד בעל הפרעת קשב וריכוז פוגש את החוויות הקשות הללו כבר בשלבים מוקדמים מאד בהתפתחות, אם זה כשנופל משהו מידיו כי לא התרכז מספיק או כשהוא “חולם” בזמן ההתארגנות בבוקר ובאותו זמן כולם ממהרים או שבגלל האימפולסיביות שלו הוא לא מצליח לנצח במשחק גם אם הוא יודע שהוא חכם ויכול. ילדים עם בעיית קשב וריכוז הולכים לבי”ס ללמוד יחד עם ילדים רגילים, זה קשה להם וילדים מגיבים לזה בצורות שונות: מסרבים ללכת לבי”ס או הולכים לבי”ס ו”מפרקים את הכול בדרך”. במקרים קיצוניים הם משקרים, גונבים, מעשנים. בהתנהגויות אלו הם בעצם מנסים לומר לנו שקשה להם, שאין להם כלים להתמודד עם הקושי. ילד שצרכיו הרגשיים אינם זוכים להכרה יוצר מנגנוני הגנה פסיכולוגיים הממסכים על צרכיו וגורמים לסביבה להתייחס אך ורק להתנהגותו החיצונית השלילית.
חשוב לאתר ולטפל בבעיות התנהגות בגיל צעיר על מנת למנוע החרפתן והפיכתן לדפוס קבוע.
טיפים להורים: איך לעזור לילדך לשפר את התנהגותו:
בניית תנאים וציפיות ברורים
אפשרו לילדכם סביבה מרגיעה: כדי להירגע חשוב שהתנאים והציפיות ברורים לו, סדר היום צפוי וידוע, שבו איתו לשיחה מוקדמת לפני כל אירוע והסבירו לו קודים התנהגותיים ומה הציפיות שלכם ממנו.
הצבת גבולות
גבולות הם מרכיב חשוב והכרחי בהתפתחות הילד ובגיבוש אישיות בריאה. עבור הילד גבולות הם מעין משענת שניתן לסמוך עליה והם מאפשרים לו תחושת בטחון, רגיעה ויציבות. מילות המפתח בהצבת גבולות הן רגישות ונחישות, תוך כבוד לרצונותיו של הילד ולרגשותיו ומותאמים לגילו. רכישת גבולות אינה מתרחשת בן ליל, זהו תהליך דינאמי שיש בו עליות ומורדות לכן, הקפידו להיות עקביים.
כשהילד משקר
כשהילד משקר זהו איתות של מצוקה. יתכן שיש לו מטלה שקשה לו להתמודד איתה, אולי הוא מנסה להסתיר כשלון. הפרידו בין הכוונה החיובית שלו לבין ההתנהגות אותה צריך לשנות. במקום לכעוס עליו נסו להבין יחד איתו מהו הקושי שגורם לו לשקר. נסו לראות אותו ולהראות לו את עצמו באור חיובי ושידע שאתם מבינים את הקושי שלו אבל הדרך שלו אינה יעילה עבורו – עזרו לו למצוא פתרון, שתפו אותו ושאלו מה יכול לעזור לו למה הוא זקוק .
זמן איכות
העניקו לידכם זמן איכות פרטי שלו איתכם. זמן של שיחה והקשבה ללא שיפוט וללא תנאים.
סביבה מעודדת מיקוד וקשב
עזרו לילדכם למצוא איזו סביבה מעודדת אותו למיקוד וקשב ואיזו סביבה מחריפה את ההפרעה. ארגנו איתו סביבה שתתמוך בקשב, כך שהסביבה תסייע לו על מנת שלא יתחילו לפעול הסימפטומים ההתנהגותיים.
היפראקטיביות ופורקן אנרגיה
פעמים רבות ילדים היפראקטיביים מתפקדים יותר טוב כשהם עסוקים בדברים נוספים כמו: “תיפוף” על השולחן, הזזת רגליים או האזנה למוסיקה בזמן עיסוק אחר. התנהגות זו עלולה להיות בעיתית ומפריעה לסביבה, בכיתה בבית הספר למשל. אפשרו לפעילות זו להתרחש בסביבה הביתית, היא עוזרת ותורמת לילד. לבי”ס אפשר למשל לצייד את הילד בכדור ספוג קטן שהוא יכול להחזיק ביד בזמן השיעור וללחוץ עליו. חשוב למצוא לילד עיסוק בשעות הפנאי שיאפשר לו פורקן לאנרגיה שמצטברת אצלו כמו עיסוקים ספורטיביים למיניהם.
לימוד וחיזוק ערך האחריות
כשמדברים על שיפור התנהגות אנחנו רוצים לחזק אצל הילד את האחריות. האחריות כוללת בתוכה שני דברים עיקריים: לדעת שאתה גורם לדברים, טובים ופחות טובים, ונכונות לעשות דברים שצריך לעשות לא רק כשכייף לעשות. למדו את ילדכם מהי אחריות ואיך לקחת אחריות ולקבל החלטות שיעזרו לו.
“הילדים שלך יהפכו להיות מי שאתה, אז תהיה מי שאתה רוצה שהם יהיו”