הגישה הטיפולית

אין ילד רע, יש ילד שרע לו בחייו והוא מוציא תסכולו כלפי חוץ.

יאנוש קורצ'ק

אז איך הכול מתחיל?  הורה מתקשר…

סדרת המפגשים הטיפוליים מתחילה בפנייה של ההורה, בשיחה נמסרת אינפורמציה ראשונית על המטופל ואני מבררת את מידת ההתאמה של הילד לטיפול:

מה הקושי.

גילו של הילד/הנער. הגיל הוא לא הדבר היחיד שקובע את ההתאמה לטיפול אלא הבשלות הרגשית שלו. כעקרון הגישה מתאימה לילדים החל מגיל- 5 ועד לגיל-18 אך כל מקרה לגופו.

האם הילד/הנער מודע לקושי.

האם הוא מעוניין בשינוי.

שני הסעיפים האחרונים הם תנאים הכרחיים לטיפול שיוביל להצלחה.

איך מתבצע הטיפול

אתחיל בסיפור אישי: החוויה האישית שחוויתי בטיפול כנערה מחזקת לי את האמונה בנכונות ובאפקטיביות של הגישה שלי. כנערה, הייתי בטיפול פסיכולוגי, אני זוכרת חדר קר ומנוכר, בוהק בלובן הקירות והרהוט המועט שהיה בו. מטפל בחלוק לבן יושב ומביט בי …ומביט….  ומביט…. הסתבר שעל פי שיטתו הוא חיכה שאני אפתח ואספר לו על רגשותיי ובעיותיי ואני ישבתי ושתקתי… ושתקתי… ושתקתי…. וכך זה חזר על עצמו במפגשים הבאים: אני בחדר לבן קר ומנוכר, הוא מביט בי ואני שותקת. החוויה זכורה לי כלא נעימה, לא התחברתי, הרגשתי זרות.

בזמן המפגשים הטיפוליים אני עושה שימוש בשיחה, ציור, פיסול, תנועה, דרמה, משחקים,דמיון ועוד… הייתה לי מטופלת שבחלק מהמפגשים אתה עסקנו בבישול – זאת הייתה הדרך שלה ליצור קשר ולהביא את עצמה ואכן זה הוכיח את עצמו.

הדרך והגישה שאני משתמשת מאפשרת לי “לתפור” לכל ילד ונער את “החליפה”  המתאימה לו ביותר. להשתמש בשפתו, לדבר אתו בגובה העיניים ולהתחבר לעולמו הפנימי של כל מטופל ומטופלת ספציפיים. אגלה לכם סוד, גם אני יוצאת נשכרת מגישה זו, היא מאפשרת לי להתחבר לילדה שבי – איזה כייף! 

המפגש הראשון בקליניקה

במפגש הראשון המטופל וההורים מקבלים הסבר על הגישה ולאחר מכן יוזמנו ההורים להמתין בחדר ההמתנה.

באותו זמן בקליניקה מתחילה ההכרות ביני ובין המטופל. אני לומדת על העדפותיו, מה הדברים שהוא אוהב לעשות, איפה ועם מי אוהב לבלות, מה החזקות שלו ועוד…..אני מתחילה להכיר את עולמו הפנימי והוא מתחיל להכיר אותי.

מה קורה בהמשך…

תיאום ציפיות: מיקוד הקושי שהילד/הנער חווה בהווה, וקביעת המטרה שהוא רוצה להשיג –מה היה רוצה שיהיה אחרת, בעתיד.  פעילות המיקוד הופכת את הקושי למשהו עם התחלה וסוף, לכן גורמת להקלה מידית

ממשיכים ביצירת תשתית לשינוי: יוצרים “תפאורה” שתהווה את המקום ליצירת השינוי (בעזרת הכלים של דמיון מודרך)

השלב הבא יצירת השינוי: ידוע לנו שהמחשבות שלנו קובעות את ההרגשה, הרגש הוא שמוביל אותנו להתנהגות כזו או אחרת. בשלב זה נעשה שימוש בטכניקות של דמיון מודרך ו NLPשמותאמות במיוחד לילדים ובני נוער, כדי לשנות את הפרשנות (מחשבות) שיוביל לשינוי שאותו בחר המטופל, מהמצב בהווה אל מצב שאליו הוא רוצה להגיע.

ובסיום סדרת המפגשים

הקניית כלים לעתיד: לאחר שחרור הקושי והשגת המטרה שהוגדרה ע”י המטופל,מזכירים ומחזקים את הטכניקות שרכש לאורך המפגשים כדי שבעתיד כשייתקל במצבים מאתגרים הוא יוכל לעשות בהן שימוש. השינוי שמושג נשמר לאורך זמן ובא לידי ביטוי בתחומי חיים שונים: חברתי, לימודי, בריאותי ומשפחתי.

סדר השלבים אינו מחייב והוא מותאם לצורכי המטופל.

כמה זמן

אורך המפגשים כ 45-60  דקות (או בהתאם לגיל וליכולת של המטופל) מס’ המפגשים בממוצע הוא 12, בהתאם למטופל ולקושי עליו הוא מבקש לעבוד.

מה החלק של ההורים בטיפול

מעורבות ההורים בטיפול חשובה מאד להצלחת התהליך. לפני ההגעה למפגש הראשון יתבקשו ההורים למלא שאלון קצר שבו יוכלו להציג את הקושי וגם מידע רלוונטי על המטופל. כמו כן בתחילת המפגשים נקבע בינינו מהי הדרך הנוחה להם ליצירת קשר איתי (טלפון, מייל, הודעה) כך ששני הצדדים יוכלו לדווח ולהיות מדווחים.במידת הצורך יוזמנו ההורים לפגישה לשם ייעוץ איך לעזור לעצמם ולילדם בבית כחלק מהתהליך הטיפולי.

“כל מה שילד צריך הוא מבוגר אחד שיאמין בו.”

(הרב שלמה קרליבך)

Share This