” לא ניתן להפוך חושך לאור או אדישות לתנועה ללא רגש ” /קארל יונג.
רגישות גבוהה היא תכונה או מה שמכונה בשפה המקצועית – מזג (טמפרמנט), זוהי תכונה מולדת, גנטית (ניתן למצוא באותה משפחה כמה אנשים וילדים בעלי רגישות גבוהה).
ד”ר איליין ארון – Eliane N. Aron – PH.D טבעה לראשונה את המושג – Highly Sensitive Person (בראשי תיבות H.S.P – ). ד”ר ארון היא תרפיסטית חוקרת מארה”ב, שחקרה את הנושא במשך כ-20 שנה, ואף חיברה שאלון שמאבחן אנשים וילדים בעלי רגישות גבוהה. במחקרה התברר בין השאר שכ- 15%- 20% מהאוכלוסייה נולדים עם רגישות גבוהה, ושמערכת העצבים שלהם היא שונה משל האדם הרגיל.
להלן כמה עובדות על “המתנות” ברגישות גבוהה:
1.מערכת החישה היא מוגברת ולכן קולטת מידע ודקויות בצורה מועצמת. הקליטה היא של תחושות, רגשות, מצבי רוח, מחשבות, ריחות, צבעים ומראות- זהו כלי נהדר אם יודעים כיצד להשתמש בו.
2.אנשים רגישים מאד הם בעלי אינטואיציה גבוהה, יכולת מצוינת לאבחנה בדקויות (שעוזרת במניעת טעויות ובקבלת החלטות
טובות) תבונה, יצירתיות, עומק ומקוריות מחשבתית ורגשית (שמאפשר להבין את עצמם ואת משמעות החיים), מצפוניים, יש להם חיבור חזק לאומנות והם בעלי כישרונות אומנותיים. משחר ההיסטוריה אפשר למצוא אומנים, פסיכולוגים, מדענים, הוגי דעות ויוצרים רבים שהתאפיינו ברגישות גבוהה.
בנוסף ל”מתנות” של ה”רגישות הגבוהה” ישנם גם “אתגרים”:
1.עקב כושר הקליטה הגבוה של מידע וניואנסים רבים הם מתקשים להיות במקומות רועשים והומי אדם (קניון, בר, מסיבה וכדומה) ומוצאים את עצמם בעוררות יתר וחווים לעיתים קרובות הצפה רגשית. אותו מידע שנקלט במערכת העצבים, נספג בה. כלומר הם סופגים לתוכם רגשות של אחרים (מבלי להיות מודעים לכך) ויתכן שיחושו אי שקט מתח ועצבנות.
2.לעיתים קרובות הסביבה מתייחסת לאנשים וילדים בעלי רגישות גבוהה כביישנים, מפונקים, חלשים, מתחמקים, מתנשאים ובכלל “רגישים מדי”. המסר שמועבר אליהם הוא: “למה אתה לא כמו כולם?” או “משה אצלך לא בסדר”. ואכן רבים מבעלי הרגישות הגבוהה נושאים בתוכם עוד מתקופת הילדות את התחושה הפנימית: “למה אני לא כמו כולם?, משהו אצלי דפוק”. וכשהם מנסים להתאים את עצמם לכלל החברה, ניסיון שלא עולה יפה, הם צפויים להגיע למצבי עייפות, תסכול רב, מחלות ולעיתים גם חרדות ודיכאון.
3.לעיתים נוטים לאבחן בטעות, אנשים וילדים רגישים מאד כבעלי הפרעת קשב וריכוז. טעות זו נובעת מהעובדה כי כלפי חוץ הסימפטומים עשויים להיראות זהים אך ישנו שוני רב בין אדם עם ADHD לבין אדם רגיש מאד.