גישה טיפולית

אין ילד רע, יש ילד שרע לו בחייו והוא מוציא תסכולו כלפי חוץ.

יאנוש קורצ'ק

l
אז איך הכול מתחיל? הורה מתקשר...

סדרת המפגשים הטיפוליים מתחילה בפנייה של ההורה, בשיחה נמסרת אינפורמציה ראשונית על המטופל ואני מבררת את מידת ההתאמה של הילד לטיפול:

  • מה הקושי.
  • גילו של הילד/הנער. הגיל הוא לא הדבר היחיד שקובע את ההתאמה לטיפול אלא הבשלות הרגשית שלו. כעקרון הגישה מתאימה לילדים החל מגיל- 5 ועד לגיל- 17 אך כל מקרה לגופו.
  • האם הילד/הנער מודע לקושי.
  • האם הוא מעוניין בשינוי.

שני הסעיפים האחרונים הם תנאים הכרחיים לטיפול שיוביל להצלחה.

איך מתבצע הטיפול...

אתחיל בסיפור אישי: החוויה האישית שחוויתי בטיפול כנערה מחזקת לי את האמונה בנכונות ובאפקטיביות של הגישה שלי. כנערה, הייתי בטיפול פסיכולוגי, אני זוכרת חדר קר ומנוכר, בוהק בלובן הקירות והרהוט המועט שהיה בו. מטפל מבוגר בחלוק לבן יושב ומביט בי …ומביט….  ומביט…. הסתבר שעל פי שיטתו הוא חיכה שאני אפתח ואספר לו על רגשותיי ובעיותיי ואני ישבתי ושתקתי… ושתקתי… ושתקתי…. וכך זה חזר על עצמו במפגשים הבאים: אני בחדר לבן קר ומנוכר, הוא מביט בי ואני שותקת. החוויה זכורה לי כלא נעימה, לא התחברתי, הרגשתי זרות.

הגישה-הטיפולית-שלי
בזמן המפגשים הטיפוליים אני עושה שימוש בשיחה, ציור, פיסול, תנועה, דרמה, משחקים,  דמיון ועוד… הייתה לי מטופלת שבחלק מהמפגשים איתה עסקנו בבישול – זאת הייתה הדרך שלה ליצור קשר ולהביא את עצמה ואכן זה הוכיח את עצמו.

הדרך והגישה שאני משתמשת מאפשרת לי “לתפור” לכל ילד ונער את “החליפה”  המתאימה לו ביותר. להשתמש בשפתו, לדבר איתו בגובה העיניים ולהתחבר לעולמו הפנימי של כל מטופל ומטופלת ספציפיים. אגלה לכם סוד, גם אני יוצאת נשכרת מגישה זו, היא מאפשרת לי להתחבר לילדה שבי – איזה כייף!

המפגש הראשון בקליניקה...

במפגש הראשון המטופל וההורים מקבלים הסבר על הגישה ולאחר מכן ההורים ממתינים בחדר ההמתנה וממלאים שאלון קצר שבו הם מציגים את הקושי ומידע רלוונטי נוסף על המטופל.

באותו זמן בקליניקה מתחילה ההכרות ביני ובין המטופל. אני לומדת על העדפותיו, מה הדברים שהוא אוהב לעשות, איפה ועם מי אוהב לבלות, מה החוזקות שלו ועוד…..אני מתחילה להכיר את עולמו הפנימי והוא מתחיל להכיר אותי.

מה קורה בהמשך...

תיאום ציפיות: מיקוד הקושי שהילד/הנער חווה בהווה, וקביעת המטרה שהוא רוצה להשיג –מה היה רוצה שיהיה אחרת, בעתיד.

ממשיכים ביצירת תשתית לשינוי: יוצרים “תפאורה” שתהווה את המקום ליצירת השינוי (בעזרת הכלים של דמיון מודרך).

השלב הבא יצירת השינוי: ידוע לנו שהמחשבות שלנו קובעות את ההרגשה והרגש הוא שמוביל אותנו להתנהגות כזו או אחרת. בשלב זה נעשה שימוש בטכניקות של דמיון מודרך ו NLP שמותאמות לילדים ובני נוער, כדי לשנות את הפרשנות (מחשבות) שיוביל לשינוי שאותו בחר המטופל, מהמצב בהווה אל מצב שאליו הוא רוצה להגיע.

ובסיום סדרת המפגשים, הקניית כלים לעתיד: לאחר שחרור הקושי והשגת המטרה שהוגדרה ע”י המטופל, מחזקים ומזכירים לו את הטכניקות שרכש לאורך המפגשים כדי שבעתיד כשייתקל במצבים מאתגרים הוא יוכל לעשות בהן שימוש. השינוי שמושג נשמר לאורך זמן ובא לידי ביטוי בתחומי חיים שונים: חברתי, לימודי, בריאותי ומשפחתי.

Share This