כשאני מקשיבה להרצאה למשל, אני שמה לב שאחרי זמן מה הריכוז שלי הופרע ע”י ציפור במעופה שראיתי מבעד לחלון, רעש מנועי המטוס שעבר והחריש את אוזני, אסוציאציות רבות בהקשר לנאמר ע”י המרצה מסיחות את דעתי, אני בוחנת את תגובות הקהל וכדומה, סיפרתי זאת בשיחה שניהלתי עם פסיכותרפיסט שגילה עניין ברגישות גבוהה. לאחר זמן מה הוא שאל: “האם את לוקחת תרופה?” (הוא התכוון לרטלין כמובן). הנה גם אתה “נפלת בפח” השבתי לו, אנשים רבים נוטים לבלבל בין התכונה של רגישות גבוהה לבין הפרעת קשב וריכוז. לי אין ADHD אני H.S.P אני בעלת רגישות גבוהה, ויש לי יכולת להיות בריכוז מאד גבוה. זה אפשרי של- H.S.P יהיה ADHD אבל המושגים אינם זהים כלל, ובדרך מסוימת אפילו מנוגדים. במאמר זה אביא לידיעתכם את המאפיינים של ADD ו ADHD את הדמיון והשוני ביניהם לבין H.S.P .
ADD הם ראשי תיבות של Attention Deficit Disorder – הפרעת קשב וריכוז. הפרעה זו הינה מצב שבו לאדם יש קושי להקשיב, להתמקד, דעתו מוסחת בנקל ע”י גורמי הפרעה אישיים פנימיים וע”י גורמים חיצוניים, סביבתיים. גירוי אישי פנימי יכול להיות מוטרדות ותחושת אי נוחות אישית בעקבות רגישות יתר וקושי לווסת גירויים ותגובות כגון: כאב, גירוד, בגד לא נוח. גורמים סביבתיים כוללים: רעש, אירוע חזותי או שמיעתי וכדומה.
ADHD הם ראשי תיבות שלAttention Deficit Hyperactivity Disorder – הפרעת קשב ופעלתנות יתר. כלומר האדם מראה ליקויי קשב והסחת הדעת יחד עם פעלתנות יתר. הילד או הבוגר מוצף מגירויים פנימיים וחיצוניים ומגיב בפעלתנות יתר, נמצא בתנועה מתמדת. לפעמים גם במגע פיזי בחפצים ובאנשים ונראה כלא רגוע.
עד כאן מניתי בקצרה את המאפיינים של הפרעות אלו בדומה לדרך שהם מופיעים בספרות המקצועית. אולם יש נטייה לבלבל בין התכונה של רגישות גבוהה לבין הפרעת קשב וריכוז. רגישות גבוהה מתארת מערכת חישה מוגברת, הווה אומר קליטה של יותר גירויים חיצוניים ופנימיים מאשר האדם הרגיל. קליטה מוגברת זו יכולה להוביל למוסחות הדעת.
לעיתים יש טעויות באבחון, ילדים ומבוגרים בעלי רגישות גבוהה מאובחנים כבעלי הפרעת קשב וריכוז, על פי רוב בנים – בגלל הסטיגמה החברתית תרבותית יש נטייה לקבל יותר את המין הנשי כרגיש מאד ופחות את המין הגברי. בהרבה מקרים הסימפטומים דומים, משום שאנשים רגישים מאד שמים לב להרבה מאד פרטים, הם לוקחים פנימה אינפורמציה רבה, מוצפים בקלות וחווים כתוצאה מכך גירוי יתר. חלק מהנשים שאובחנו כ- ADHD דיווחו על רגישות לריח, מרקם, תוויות בגדים, רעשים ורגשות – בדומה מאד לאנשים רגישים מאד. ניראה שהרגישות הגבוהה גוברת ככל שמתבגרים, יתכן אף שגוברת עם גיל המעבר. יכול להיות שהן חוות למעשה אינטנסיביות פתאומית והגברת הרגישות הגבוהה שלהן.
למרות הדמיון, ההבדלים הבולטים הם:
[important]
*לאנשים בעלי הפרעת קשב וריכוז יש זרימת דם רבה יותר להמיספרה השמאלית של המוח. לבעלי רגישות גבוהה יש זרימת דם רבה יותר להמיספרה הימנית.
*אנשים עם הפרעת קשב וריכוז נוטים לפתח מערכת פחות פעילה של “עצור ובדוק”, בעלי רגישות גבוהה נוטים להיות בעלי מערכת חזקה של “עצור ובדוק” ולכן כשהם נכנסים לסביבה חדשה, הם עוצרים בלי לשים לב לכך כדי להעריך האם בטוח עבורם להמשיך הלאה.
*אנשים עם ADHD יתקשו לארגן סדר עדיפויות, HSP מארגנים היטב סדרי עדיפויות.
*אנשים עם ADHD יתקשו מאד לצאת מהסחת הדעת, HSP יכולים לצאת מהסחת הדעת אם המצב הכרחי לכך זמנית, למרות המאמץ והאנרגיה הנדרשת לשם כך.
[/important]
ע”פ ד”ר איליין ארון – שחקרה וטבעה את המושג אדם/ילד בעל רגישות גבוהה, המרכיב המהותי הוא בדיקת יכולת הריכוז במקום שקט.
לאור העובדה שרגישות גבוהה איננה הפרעה אלא תכונה נייטרלית, מתוך ניסיוני וחוויתי האישית כבעלת רגישות גבוהה, מומלץ כשמאבחנים הפרעת קשב וריכוז לתת מקום גם לבדיקה האם לילד ישנם מאפיינים של רגישות גבוהה ולאפשר לו כלים להתמודדות עם הקליטה הגבוהה שגורמת לעוררות יתר והצפה.