054-6258228

קשיים חברתיים

הפרעת קשב וריכוז

האם ילדך מתלונן שאין לא חברים, איננו אהוד על חבריו סובל מדחייה חברתית? מבלה את רוב שעות הפנאי שלו בבית? נמנע מאירועים כיתתיים? אינו מוזמן למסיבות או מפגשים של חברים? מרגיש דחוי? בזמן משחק, מבקש להשתלט על המשחק, מתפרץ שלא בתורו ושוכח את החוקים? מרבה לריב עם אחיו או איתכם ההורים?

ילדים עם הפרעת קשב וריכוז ובפרט ילדים היפראקטיביים, סובלים לא פעם מקשיים בתחום החברתי והבין אישי. הקושי שלהם בהפנמת נורמות חברתיות, נטייתם להסתבך בעימותים ונטייתם לא לכבד קודים בסיסיים של התנהגות בין אישית, מביאה אותם לסבול מבדידות, עימותים ואפילו חרם חברתי, ואלו באופן טבעי משפיעים על הדימוי העצמי ועל מצב רוחם הבסיסי. המאפיינים שאנו מייחסים לעצמנו משפיעים על התנהגותנו. ילד שמכיר את עצמו כביישן או כחסר כישורים חברתיים – ימנע מאירועים חברתיים או יצירת אינטראקציות. לעתים קיים פער בין הדימוי העצמי של הילד לאופן בו הסביבה תופסת אותו ולכן הוא איננו מעיז ליצור אינטראקציה. פעמים רבות הדימוי העצמי מקרין כלפי חוץ ומשפיע על תפיסת הסביבה את הילד. ילד שמעביר מסר גלוי או סמוי לפיו הוא חסר ערך, לא ראוי, חסר יכולות וכדומה, יגרום לסביבה החיצונית לראות אותו ככזה.

בעיות ההתנהגות של הילד בעל הפרעת קשב וריכוז (היפראקטיביות, התפרצויות וכדומה) גורמת הרבה פעמים לדחייה ע”י ילדים אחרים, והילד יתחבר או ינהיג קבוצה שלילית בבית הספר, ובהמשך יתכן שימוש בסמים ובאלכוהול. במקרים רבים ילדים אלו נתפשים כיהירים, עקשנים, כוחניים, שתלטניים וקשה להם לקבל סמכות. לרוב ילדי ה- ADHD יש בעיה ביחסיהם עם ילדים אחרים ולעתים קרובות הם נידחים חברתית. הקושי לעכב התנהגות או להתאימה לדרישות הסביבה וגילויי התוקפנות שלהם אינם הבעיות היחידות בתפקודם החברתי, מתווספים להם גם קשיים בתפיסה ובהבנה חברתית. הם אינם מפענחים נכון איתותים חברתיים ולכן עושים ואומרים דברים שאינם מותאמים למצב. לדוגמא: הם נוטים לראות בפעולותיהם של אחרים כוונות זדון כלפיהם, ולכן מגיבים בתוקפנות יתר לכל התגרות קטנה. ככלל ילדים עם ADHD נוטים למקם את השליטה על מה שקורה להם בצורה חיצונית כאילו לשליטתם האישית אין חלק בזה וכל מה שקורה להם זה תמיד בגלל אחרים או סתם חוסר מזל. ראיה זו מביאה להאשמות ולקונפליקטים ביחסי הגומלין ומכאן קצרה הדרך לדחייה חברתית. לילדים רבים יש קשיים בתקשורת והם מתקשים להבין אחרים. ומה קורה כשלא מבינים? – קשה להתרכז ולהקשיב, קשה ללמוד וקשה להסתדר עם אחרים. ילד חסר בטחון כשהוא מתקשר עם אחרים, הוא חושב מה אחרים חושבים עליו או מה אומרים עליו. במקום להקשיב למה שאומרים אחרים הוא מקשיב לפחדים שלו ולספקות שלו בעצמו.

ההתנהגות של ילדים בעלי הפרעת קשב וריכוז לרוב אינה מאורגנת בצורה היררכית והם אינם מסוגלים להתמיד בחשיבה לאורך זמן ובראיה עתידית להשגת מטרות. כתוצאה מכך נוצרות בעיות בהתנהלות היומיומית ואף בתפקוד החברתי. פעולות פשוטות לכאורה כמו: שיתוף פעולה, סבלנות לקבלת התנהגות החבר, איפוק להקשיב לחבר וכדומה, מהוות את עיקר הקושי ביחסים ההדדיים.

ילדים המתקשים ביצירת קשיים חברתיים נמצאים בקבוצת סיכון של נשירה מבית הספר וחוסר יכולת להתמודד עם לימודים גבוהים, ובמקרים קיצוניים היגררות לעבריינות צריכת סמים ואלכוהול. ילדים עם הפרעת קשב וריכוז לעתים חסרים את האינטראקציה החברתית המתאימה כבר מגיל צעיר מאד. ככל שהם גדלים הם מאמצים לעצמם את ההרגשה שחסרים להם הכישורים החברתיים, הדימוי העצמי שלהם נפגע, מה שמביא אותם לתסכול , דיכאון וקשיים נוספים. ההתנהגות שלהם שבדרך כלל נעשית באופן לא מודע, גורמת לילדים האחרים להתרחק מהם ואף לנדות אותם בשעת ההפסקה. ילדים רבים הסובלים מ ADHD אינם מצליחים להגיע להישגים גבוהים בבי”ס, למרות היותם אינטיליגנטים וברמה אינטלקטואלית גבוהה, זה מביא אותם להערכה עצמית נמוכה ולהתכנסות, ובהיותם דחויים ע”י חבריהם לכיתה יבחרו להתחבר עם אחרים שדפוס ההתנהגות שלהם דומה וכך הם מעודדים אחד את השני להתנהגות פסולה, ומרחיקים את עצמם עוד יותר מקשרים חברתיים נורמטיביים.

החווית החברתיות והבית ספריות איתן מתמודדים ילדים בעלי הפרעת קשב וריכוז חוברים לא פעם לקשיים ביחסים המשפחתיים, הורות לילדים ADHD עשויה להיות מאתגרת ומלווה בלא מעט עימותים ותסכולים וכך גם היחסים עם האחים במשפחה יכולה להיות מלווה לא פעם בקנאה וכעס.

לתשומת ליבכם! המחקרים הוכיחו שמבוגרים שמצליחים לפתח קריירה ואף להצטיין בתחומם היו ילדים שידעו ליצור קשרים חברתיים בצעירותם, ולאו דווקא היו תלמידים מצטיינים.

פיתוח קשרים חברתיים הוא דבר חיוני בתהליך ההתפתחות הטבעי של כל ילד. קשיים חברתיים לילדים, בשלב מאוחר יותר עלולים לגרום לבעיות בתחומים אחרים כמו: ביישנות ודימוי והערכה עצמית נמוכה ובבגרותם יתקשו ליצור קשרים אינטימיים וחברויות ארוכות טווח, וחלקם אף יתקשו לעמוד מול מסגרות ודמויות סמכות, יתקשו ליזום, ליצור ולבנות קשרים חברתיים. דפוסים אלו ילוו אותם לאורך כל חייהם ולכן מומלץ לטפל בהם כבר בגיל צעיר.

טיפים להורים: כיצד תוכלו לעזור לילדכם ליצור קשרים חברתיים:

ספקו לילד תיווך חברתי

ילד עם הפרעת קשב וריכוז נזקק לפעמים לתיווך ועזרה בתחום החברתי, רצוי לשים לב לדפוסי התנהגות בעייתיים של הילד (שתלטנות, פרוש כל נגיעה של ילד אחר כמכה, חוסר התחשבות…) לעזור לו לזהות אותם ולהדריך אותו כיצד להתנהג.

היו הורים מעורבים

*בגילאים צעירים אפשר להזמין ילדים אחרים לפעילויות כייפיות שבהן אתם כהורים לוקחים      חלק כדי לעזור לילד בהרחבת המעגל החברתי ובתיווך מיומנויות חברתיות שעדיין לא למד.

*חשוב שתדעו מה טיבם של הקשרים החברתיים שאותם יוצר ילדכם, וודאו שקשרים אלו הם     חיוביים (בעיקר בשלבים הראשוניים של בית הספר).

*זהו את הילדים שעימם הייתם שמחים שילדכם יתחבר והשתדלו ליזום מפגשים בינם בשעות אחר הצהריים.

*שימרו על קשר עם המורים, יועצים, מדריכים בחוג – שאלו אותם על יחסיו עם חבריו לפעילות.

*עודדו את ילדכם ליצור בעצמו קשרים חברתיים ולו עם ילד אחד בכתה, תחושת הצלחה עם אחד עשויה להוביל להתקשרות נוספת.

*תיזמו מפגשים, טיולים וכדומה עם חברים שלהם ילדים בגיל ילדכם ונסו להפגיש ביניהם.

הצטרפות למסגרות חברתיות

עודדו את ילדכם להצטרף למסגרות חברתיות מחוץ לביה”ס: תנועת נוער, צופים, חוגים קייטנה וכדומה. עודדו אותו לפעילות התנדבותית בעזרה לזולת פעילות מסוג זה מזכה בהערכה וכבוד.

הוו מודל לתקשורת נכונה

שימו לב כיצד אתם מתקשרים עם ילדכם, משפחתכם המורחבת וחבריכם והיו מודעים לכך שאתם משמשים עבורו מודל לחיקוי. הקשיבו לו בנחת, דברו ברור ובעוצמה נכונה (לא בצעקות), במידה ואתם כועסים אמרו לו “אני מאד כועס עכשיו” כך הוא ילמד מכם לבטא את רגשותיו בדרך מילולית. בעיקר, התייחסו אליו בכבוד!

דימוי וההערכה עצמית

נסו להבין מילדכם מה הוא חושב שחבריו חושבים עליו ולאחר מכן הובילו אותו להתבונן על הסיטואציה באופן “אובייקטיבי”, במטרה שיבין האם זה באמת מה שחבריו חושבים או מעריכים אצלו (התמקדו במקרה ספציפי), נסו להבין איך הוא רואה את עצמו ואלו יכולות וכישרונות הוא רואה בעצמו ומצאו פעילות שתחזק את כישוריו. תנו לגיטימציה והכילו את נקודות החוזק והחולשה של ילדכם. ע”י משוב וחיזוק של ילדכם יתחזק הדימוי העצמי שלו וכך הוא יאפשר לעצמו ביתר קלות ליצור קשרים חברתיים.

פיתוח האחריות העצמית

פתחו בילדכם אחריות: לדעת שהתנהגות מסוימת שלו גוררת אחריה תגובה בהתאם, תגובה תוקפנית, מעליבה תגרור תגובה תוקפנית, הקשבה וסובלנות תגרור תגובה נעימה.

“דבר באופן שאחרים יאהבו להקשיב לך, הקשב באופן שאחרים יאהבו לדבר אליך”

Share This