כמה פעמים הוזמנת לביה”ס של ילדך וזכית לשמוע משפטים כמו:

הילד עצלן, לא מקשיב, מפריע תמיד ומורחק מהשעורים, אינו עומד בקצב הלימודים של הכיתה, ציוניו ירודים….  “בלי רטלין הוא לא יכול ללמוד”

לילדך קשה  להתרכז בשיעור בבי”ס, הוא אינו מסוגל לארגן את חומר הלימוד, אינו משלים משימות או מתקשה בביצוע מטלות, יתכן שאף סובל מחרדת בחינות, צריך תמיד לקום מהכסא.

במקרה הטוב הילד נתפש ע”י המורים “כבעל פוטנציאל לא ממומש”, “הוא יכול אבל לא מספיק מתאמץ”.

הילד עושה טעויות בהכנת שיעורים או מטלת ריכוז אחרת, לא שם לב לפרטים.

אתם ההורים מוצאים את עצמכם חסרי אונים מול הילד והמערכת ובלב תקווה “אם רק היה מרוכז ושקט הכול היה שונה”

בהפרעת קשב וריכוז נוטים לייחס תשומת לב מרובה ולהתמקד בהישגים בלימודים. על ההיבט הרגשי של ההפרעה והתופעות הנלוות אליה כתבתי במאמרים הקודמים. במאמר זה אתרכז בהיבט הנוירולוגי הקשור להפרעת קשב וריכוז, שבא לידי ביטוי בקשיים בלימודים ובהתפתחות. הקושי בלימודים מורכב משני פרמטרים עיקריים: בעיית ריכוז ו/או ליקוי למידה כלשהו.

המוח הוא מערכת כימית-חשמלית. לפולסים החשמליים במוחנו קוראים גלי מוח

לצורך למידה וקשב המוח משתמש בתדר גבוה-           גלי  בתא  (13- 35 פולסים בשנייה)

לצורך פעילות תנועתית חושית בתדר –                       גלי  אלפא (8-13        ”          ”    )

במצבי מנוחה, חלימה בהקיץ, ניתוק מהמתרחש, תדר- גלי  תטא   (4-8          ”          ”   )

כדי ללמוד ולהיות קשוב ומרוכז המוח משתמש בתדרים גבוהים של גלי מוח, ילדים שיש להם קושי בוויסות גלי המוח המהירים “מנסים” לעורר גלים מהירים אלו ע”י תנועתית או דברנות יתר ולפיכך מגלים סימנים של היפראקטיביות. בהקשר של למידה וקשב המוח יתפקד במיטבו כאשר הוא שולט בוויסות התדרים אלפא, ביתא ותטא. מיומנויות הקשב והריכוז תלויות ביכולת של התלמיד לווסת את פעילויות המוח הגבוהים. במקרים רבים אפשר וניתן ללמד את המוח לשלוט בוויסות תדרי המוח הנחוצים לריכוז קשב ולמידה ע”י תרגילי תנועה וע”י שליטה בנשימה. המוח צורך לפחות 30% מהחמצן שאנו נושמים, מכאן אפשר להבין שעל ידי שליטה בנשימה והזרמת חמצן למוח תתאפשר שליטה בקשב ובריכוז. דרך טובה ומיידית להפעיל את גלי המוח הגבוהים, במיוחד כאשר המוח עייף ולא מרוכז היא להזרים אליו הרבה חמצן במכוון. (*דוגמא לתרגיל נשימה מופיע בסוף המאמר בפרק הטיפים)

הבעיות הלימודיות בבי”ס נובעות גם *מחוסר ידע איך ללמוד נכון, *מקשיים בהבנת הנקרא, *קשיים בקריאה, *קושי שפתי אחר, *יש ילדים שאינם מתחברים למורה, *לשיטת הלימוד שלו, *יתכן ואינו מבין אותה, *הצפיפות בכיתות אינה עוזרת אלא מקשה להגיע אל כל ילד וילד. לא תמיד הוראה מתקנת עוזרת – צריך להקנות כלים מיוחדים ללמידה נכונה, כלים שמלמדים את הילד להיות לומד עצמאי. ראשית יש לאתר מהי הבעיה, מהי הסיבה האמיתית לקושי ואח”כ לטפל בה.

אסטרטגיות למידה הן הדרך ללמוד איך ללמוד, או איך ללמוד בדרך יעילה יותר. אסטרטגיות למידה הן הכלים ודרכי הפעולה שאותם מאמץ התלמיד במטרה להבין וללמוד חומר חדש או להכין מטלה. אסטרטגיות אלו משפרות את זכירת החומר הנלמד, מסייעות ביכולת הוצאת העיקר מן הטפל, מאפשרות לתכנן ולארגן את החומר הנלמד, ומכאן ליכולת לענות נכון על שאלות. אסטרטגיות למידה נועדו לשפר את איכות הלמידה. חשוב לדעת!!! לכל ילד ואדם דרך משלו לקלוט מידע (דרך ראייתית או שמיעתית או תחושתית או שילוב ביניהם) חשוב לאבחן מהי הדרך של ילדכם לקלוט מידע וללמד אותו אסטרטגיה מותאמת לדרך שלו, לחוש הספציפי שהוא משתמש בו לקליטת מידע.

המוח שולח מסרים בעזרת הגוף, ותנועות הגוף מבוצעות ע”י שרירים המקבלים מסרים מהמוח אולם, גם שרירים יכולים לשלוח מסרים למוח תוך שימוש באותה מערכת עצבים. המוח מגיב לאותם מסרים ויוצר תת מבנים נוירולוגים כדי להסתגל טוב יותר. במידה ומסרים המבוססים על תרגילים ספציפיים ממשיכים להגיע בעקביות בתקופה של לפחות שלושה חודשים, אזי תפקודים רבים שלא היו מפותחים יכולים להשתפר ולהוביל את המוח לתפקוד טוב יותר.

מיומנויות הלמידה מתפתחות בשלבים המאפיינים את תהליך ההתפתחות השלם של האדם. כל שלב תלוי בהתבססות התפתחות השלבים הקודמים, התנועתיים – חושיים. מיומנויות אלו מיוצגות במוחנו ע”י מבנים / נתיבים נוירולוגים ספציפיים. מאחר וקשרים אלה הם ישויות פיסיות ניתן לעורר ולפתח אותם באמצעות אימון ותרגילים מכוונים. (*דוגמאות לתרגילים בחלק של הטיפים).

טיפים להורים: איך תוכלו לעזור לילדכם בקשיים הקשורים בלימודים והתפתחות

אבחון ממוקד של הקושי בלימודים

ראשית על מנת לעזור לילדכם בלימודים, חשוב לאבחן במדויק איפה נמצא הקושי. איזה סוגים של טעויות או שגיאות הוא עושה, קריאה? כתיבה? הבנת הנקרא? וכדומה.

הקניית אסטרטגיית לימוד מתאימה

לכל ילד ואדם ישנה דרך ייחודית שבה הוא מעדיף לרכוש ידע. האם הוא נעזר בחוש השמיעה, הראייה תחישה או שילוב של שניים. יש ללמד אותו איך ללמוד בהתאם לדרך שמתאימה לו. (*ישנה דרך פשוטה וקלה כיצד למצוא את העדפה של ילדכם לרכישת ידע, קראו המאמר שלי – איך לזהות את החוש המועדף לרכישת ידע)

לעורר בילד מוטיבציה ללמוד

הרצון ללמוד הוא טבעי, ילדים הם סקרנים מטבעם ואוהבים ללמוד בתנאי שהם רוכשים כלים וידע שעוזרים להם להגשים את שאיפותיהם ושעוזרים להם לחיות חיים טובים יותר. מצאו דרך להראות לו את הקשר בין הלימוד ובין המטרות שלו בחיים שאלו את ילדכם מה הוא יכול להפיק מהידע שהוא רוכש, איך הוא יוכל בעתיד להשתמש בו לטובתו. כך תגרמו לו לרצות ללמוד. במקום להכריח אותו ללמוד, אתרו יחד איתו את המטרות שלו.

לפתח ולחזק את יכולת הריכוז והמיקוד

למדו את ילדכם לפתח ולהרחיב את הריכוז והמיקוד שלו בעזרת כל החושים. התרגיל הבא מהווה מעין אתחול מחדש למנגנון האחראי על הקשב, הוא מאד פשוט ואפקטיבי:

לשבת בנוחות במקום כלשהו לקחת מספר נשימות וכל פעם להתמקד בהיבט אחר של החוויה.

ראיה  למקד את המודעות במה שאתה יכול לראות מולך, לשים לב לצורות, לצבעים, עד כמה חדה התמונה שאתה רואה, האם המקום חשוך או מואר, ומה המרחק בינך לבין מה שאתה רואה.

שמיעה  עכשיו, התחל להתמקד בקולות, תקשיב מה אפשר לשמוע, יתכן שיש צלילים או קולות מסוימים,  יתכן שאפשר להקשיב לשקט. ואתה יכול לשים לב לעוצמת הקולות, מאיזה כיוון הן מגיעים, יתכן שיש להם קצב מסוים.

תחושה  עכשיו, אתה יכול למקד את המודעות בתחושות, לשים לב למגע של הבגדים עליך, שים לב לקצב הנשימות, המגע של הגוף עם הכסא. אתה יכול לעבור מהראש ועד הבהונות שברגליים ולשים לב לתחושות השונות שאתה חווה לאורך הגוף.

ריח וטעם  עכשיו אתה יכול להתמקד בריח שיש במקום הזה, האם הריח מוכר או חדש לך? שים לב גם לטעם שיש לך בפה שלך, יתכן שבאזורים שונים בלשון אפשר לטעום טעמים שונים.

מומלץ להתמקד בכל חוש לפחות 10 שניות ולהתמיד מספר פעמים ביום במשך שלושה שבועות. מומלץ ללמד את הילדים שיעשו את התרגיל כשהם חשים משועממים, אם זה בכיתה, בבית או בכל מקום אחר.

“להזרים” חמצן למוח

כשהמוח עייף ולא מרוכז הדרך הטובה והמיידית להפעיל את גלי המוח הגבוהים היא להזרים אליו הרבה חמצן במכוון.  כיצד נעשה זאת?

ננפח בלון בנשיפה חזקה אחת, ונשאף מלוא הריאות אוויר. תוך כדי שאיפת האוויר, נשחרר את האוויר שבבלון.

נחזור על הנשיפה/ניפוח הבלון שהתרוקן בנשיפה חזקה ושוב נשחרר את האוויר מהבלון ונשאף מלוא הריאות אוויר.

כך שוב ושוב 6 פעמים. שימו לב! לא לנשום בין הנשיפות. רק ניפוח – שאיפה, ניפוח – שאיפה, זה אחרי זו במהירות. יתכן ותהיה הרגשת סחרחורת בהתחלה משום שהמוח מוצף בחמצן יותר משהו רגיל, רצוי להפסיק ולהמשיך בזמן אחר. לאט לאט המוח יתרגל לכמות החמצן הגדולה. לילדים צעירים שמתקשים לנפח בלון – לדמיין את עוגת יום ההולדת של סבתא עם 75 נרות. עלינו לכבותם בנשיפה אחת גדולה, 6 פעמים.

מתן אפשרות בחירה

כשאתם נותנים לילד מטלה למשל: לקרוא רשימת מילים והוא מתנגד. כתבו 10 מילים ואמרו לו לבחור 5 מתוכם – תנו לו אפשרות בחירה והוא ישתף פעולה יותר בקלות. רוצים שהילד יעשה שיעורי בית, תנו לו שתי משימות ובקשו ממנו לבחור מי תהיה הראשונה ומי השנייה.

תרגילי קואורדינציה המגרים את אזור המוח

מחקרים מראים שככל שנוצרים גירויים אשר נועדו להפעיל בו זמנית את צד ימין ושמאל של המוח וקיימת התמדה בתרגול, יש שיפור משמעותי בהתמודדות עם הפרעת הקשב והריכוז. להלן 2 דוגמאות:

1.עם יד אחת לגעת בסנטר ועם היד השנייה מבחוץ לגעת באוזן. להתחיל לעשות החלפות תוך כדי שמגבירים את המהירות והדיוק.

2. להושיט את כפות הידיים קדימה, לפתוח את הזרת ואת האצבע לצדדים תוך כדי ששומרים על האמה והקמיצה צמודים וביחד.בכל פעם לחבר את הזרת לקמיצה ולהפריד את האצבע והאמה.

*על שיטת התנועה שאני משתמשת בה –  Brain Gym® ‘תרגילי מוח’, אפשר לקרוא במאמר שלי: ‘תרגילי מוח’ לילדים ונוער מאותגרי קשב וריכוז.

עזרה בהתארגנות

שמרו על סדר וארגון בחפצים שבבית, וודאו שילדכם עובד בסביבה מאורגנת ומסודרת. עזרו לילדכם לפרק משימות גדולות לקטנות, עבדו “בשיטת הסלאמי” –  לפרוס כל משימה לפרוסות,  למשימות קטנות. למדו את ילדכם ליצור סדר עדיפויות בין כל המטלות היומיות והשבועיות. חשוב! עזרו לילדכם רק במקום שהוא זקוק לעזרה שלכם והקפידו להעביר את האחריות ללימודים לילד.

טיול בטבע

צאו לטייל בטבע! מסתבר שצמחיה ירוקה, פרחים, ים, חיות – מועילות לקשב.

זכרו: קשב זה תשומת לב, קשב אצל ילדים יתפתח בהתאם לתשומת הלב של הוריו.