דימוי עצמי נמוך

הפרעת קשב וריכוז

ילדים צריכים מודל יותר משהם צריכים ביקורת.

ג'וזף יוברט

האם הילד שלכם מרבה לכעוס על עצמו? (“אני ילד רע, אני גורם להורי מפח נפש”)?

מה הוא אומר לעצמו על עצמו ? (“אני לא אצליח, אני אכשל”)?

האם הוא מכנה את עצמו בכינויים שליליים המביעים דימוי עצמי נמוך? (“אני לא שווה, אני אפס”)?

הדימוי העצמי הוא הדימוי הראשון שנרכש ע”י הילד במהלך חייו. הוא כולל בתוכו את התכונות והדימויים שהילד מייחס לעצמו. הדימוי העצמי ממשיך להתפתח והוא מגיע לשיאו בגיל ההתבגרות.

הילד לומד על עצמו ממספר מקורות משמעותיים:

* ע”י התנסות אישית – מעריך את עצמו על סמך הישגיו.

* יחסי גומלין בין אישיים – לומד על עצמו דרך היחסים עם אחרים. “יש לי הרבה חברים”.

* התגובות שמקבל מאחרים – “אתה ילד חכם”.

* ההשוואה שהוא עושה לילדים אחרים – “אני הילד הכי חזק בכיתה”.

הילד עם הפרעת קשב וריכוז שחווה כישלונות, ביקורת של אחרים: הורים ,מורים, חברים ועוד… וביקורת שלו על עצמו, ששומע השכם והערב תגובות שמנתחות את אישיותו הבעייתית (אתה עצלן, אגואיסט, כעסן, ביישן, לא מסודר, לא מאורגן, שכחן,  אם רק היית מתאמץ יותר…..) אמירות אלו משדרות לילד חוסר אמונה ביכולות שלו, נוצר “מעגל קסמים” שמוביל לתחושת חוסר אונים אצל הילד וחוסר אמונה ביכולותיו שמוביל בסופו של דבר לדימוי עצמי נמוך. ילד כזה יתקשה להציב לעצמו יעדים ריאליים, הוא יוותר מראש, או יחלום על הצלחות לא מציאותיות, ימנע ויתייאש ובסופו של דבר לא יצליח.

הגיע אלי לקליניקה ילד בן 11 עם אבחנה של הפרעת קשה וריכוז, התלונה העיקרית של הוריו ושלו הייתה שהוא נכשל במבחנים למרות שלומד ומתכונן עם מורה פרטית, הוא מרגיש שיודע את החומר, גם המורה טוענת כך ובכל זאת נכשל שוב ושוב. הוא כמו הרבה ילדים עם הפרעת קשב וריכוז “פיתח” דימוי עצמי נמוך והניח מראש שאין ביכולתו להצליח בבחינה. לאחר תהליך, שמטרתו הייתה חיזוק הדימוי העצמי וחיבור ליכולותיו וכוחותיו, נוצר שינוי בתפישתו את עצמו. הוא התחבר ליכולות, לכישרונות ולאמונה שלו בעצמו, כך שהיה מסוגל לבטא את מלוא הפוטנציאל שלו במבחנים.

כשלילד יש דימוי עצמי נמוך הבעיה משיקה לכל רובד בחייו: לימודים – הישגיו  בלימודים אינם מבטאים את מלוא היכולת שלו, חיי חברה – אינו מתחבר עם הילדים בסביבתו, לפעמים נדחה ע”י הילדים, יחסים במשפחה  – היחסים במשפחה סביבו טעונים ומתוחים ומלאי כעסים, וכבוגר – בעבודה, בזוגיות, בהורות.

הדימוי העצמי הגבוה, החיובי, נבנה ומתחזק מהצלחות, מפידבקים חיוביים, מעידוד ותמיכה. כל אלו גורמים לילד להאמין בעצמו, להציב לעצמו מטרות, להיות אקטיבי ולפעול להשגתן ולהצליח.

לכם כהורים יש תפקיד חשוב בבניית הדימוי העצמי ואתם החוליה הראשונה שיכולה לעזור ולתרום לילד. כפי שהזכרתי קודם לכן הדימוי העצמי ממשיך להתפתח והוא מגיע לשיאו בגיל ההתבגרות והוא יכול להשתנות במהלך החיים הבוגרים. ככל שתקדימו כן ייטב.

טיפים להורים: איך תוכלו  לעזור לילדכם לפתח דימוי עצמי גבוה:

תנו כמה שיותר חיזוקים ופידבקים חיוביים.

חשוב מאד לומר לילדכם ‘מילה טובה’ על הצלחות וגם על מאמצים. כשאתם מפרגנים לילד על הדברים הטובים שלו ונותנים לו את ההרגשה שהוא מוצלח גם אם אינו מושלם (מי כן?) – הדימוי העצמי שלו עולה. העבירו את המוקד מהשלילי לחיובי (גם ובעיקר בדברים “הקטנים”). חיזוק מוצלח הוא קצר, ענייני, ממוקד, מתאר את ההתנהגות החיובית. מתחיל ב: ראיתי ש…שמתי לב ש… אתה מוצלח ב… פעלת היטב ב…

תנו פידבקים אמינים בעיני הילד.

לפעמים קשה לכם ההורים לשמוע ולראות את ילדכם אומר, או מרגיש, “אני אפס”, “אף אחד לא אוהב אותי”. יתכן שאתם מנסים במהירות לשכנע אותו להרגיש אחרת – זה לא אמין וזה לא יעיל. במקום זאת, הקשיבו לילדכם ודברו איתו על הדברים והתאימו את החיזוקים אליו. הימנעו מלהרעיף עליו מחמאות וחיזוקים שחשובים לכם, אלא אמרו את החיזוקים בדרך שתהיה אמינה בעיניו ותשפיע עליו.

הפחיתו ביקורת ואמרו אותה בדרך פחות הרסנית.

אי אפשר להימנע לגמרי מביקורת, אך רצוי מאד לשאוף לומר אותה במילים ברורות המתמקדות בהתנהגות של הילד. לתאר את ההתנהגות שאתם לא מרוצים ממנה ולכוון לשינוי חיובי, ללא כעס וללא השפלה. אפשר לומר למשל: “אתה חייב להתחיל לבצע את החובות שלך בבית” ולא לומר: “אף פעם אי אפשר לסמוך עליך, אתה חושב רק על עצמך”.

הציבו לילדכם יעדים ריאליים.

עזרו לילדכם לחוות הצלחות ע”י כך שלא תסתפקו בלהגיד לו מה צריך להיות ואיך עליו להתנהג אלא, עזרו לו בהתארגנות, הגדירו את המטרה במדויק והגדירו ממדים להצלחה, כלומר איך יודעים כשמצליחים להשיג את הדבר שרוצים. חשוב שהיעד יהיה מותאם וריאלי לכוחות וליכולות של הילד ושבמאמץ סביר הוא יכול להשיג אותו ולחוות הצלחה וסיפוק.

עזרו לילדכם לגייס כוחות כדי להצליח.

השתמשו בחיזוקים ועידוד “אתה יכול” “אני מאמין בך”. בקשו מהילד להיזכר או הזכירו לו מצבים מהעבר שבהם היו לו כוחות: “אתה זוכר שבשנה שעברה נלחצת מהלימודים אבל התאמצת, למדת והצלחת, סימן שאתה יכול”. אתם יכולים לשאול את ילדכם האם הוא מכיר ילד אחר או דמות מהטלוויזיה שיש לה את הכוחות שהוא זקוק להם, ולהזמין אותו לנסות ולחקות את הדמות ולראות איך זה משפיע. הרבה פעמים זה עובד.

פעילויות מחזקות.

חזקו בילד תחומים אחרים מחוץ לבית הספר, תחומים שבהם ירגיש מוצלח. שוחחו עם הילד

ובררו איתו מה רוצה, מה הוא אוהב, באיזה נושא הוא מתעניין, מה יגרום לו סיפוק. אפשרו לו פעילויות שיבליטו את החוזקות שלו כדי שיחווה הצלחות.

וחשוב לא פחות לכם ההורים – חזקו את עצמכם כדי שתוכלו להאמין בילדכם, והוא יאמין בעצמו !!!

Share This