דמיון המודרך היא בטכניקה רבת עוצמה העושה שימוש ביכולת ההחלמה הספונטנית של הגוף והנפש ובעוצמת הדמיון והמוח להתגבר על מכשולים, קשיים ואתגרים באמצעות ויזואליזציה שלהם (החזייה) והטמעה שלהם בתודעת וגוף האדם. במאמר זה אסקור את תולדות השימוש בדמיון המודרך ובכוחו של המוח לרפא את הגוף והנפש לאורך ההיסטוריה.

מאז ומעולם האמינו בני האדם בכוחו של הדמיון, והם עשו בו שימוש בעזרת סמלים ודימויים, לצרכיהם – לחיזוק ביטחונם, לריפוי ועוד. בתקופות הקדומות השתמשו בציורי קיר שתארו אנשים עוטי מסכות של חיות או אלות פריון, הוכחה לכך שאנשי המערות האמינו בדברים שמעבר לתפישה מודעת והשתמשו בדימויים. רופאי האליל השמאנים השתמשו , ועדיין משתמשים כיום, בשיטות של דמיון מודרך ולחשים, על ידי תקשור עם רוחות שונות וחיפוש רוח טובה לריפוי וחיזוק ( כיום קיימים מרפאים שמאנים באפריקה, לפלנד, הוואי, האינדיאנים בדרום אמריקה ובקרב הילידים באוסטרליה).

היפוקרטס, שנחשב לאבי הרפואה המודרנית (“שבועת היפוקרטס”), לימד ש: “כל אשר משפיע על המוח, משפיע על הגוף”.

המכשפות בימי הביניים, היו נשים חכמות שבין היתר השתמשו בדמיון מודרך ובלחשים כדי להביא לריפוי.

היוגה במזרח הרחוק משתמשת בדימויים תוך הקרנת צורות וצבעים לאזורי הגוף השונים.

הרמס טריסמגיסטוס – פילוסוף בתקופת מצרים העתיקה, ופרקלסוס – רופא ואלכימאי חשוב במאה ה- 16, שניהם הניחו שלמחשבה (לדמיון) יש כוח רב,ובעקבותיהם הצליחו מרפאים לרפא חולים כשהנחו אותם לדמיין את עצמם בריאים.

במאה ה- 18, המהפכה התעשייתית, דחקה את הנפש לטובת הטכנולוגיה. בתקופה זו התפתחה מאד החשיבה הרציונאלית, וגישה זו קבעה הפרדה בין הגוף לבין הנפש. ובזמן זה דעך הדמיון המודרך.

במאות ה- 19 – וה- 20 התעורר שוב העניין בחיבור אל הרוחני, המיסטי והבלתי נתפש.

הרבי נחמן מברסלב, סיפר למאמיניו מעשיות על נסיכים, קבצנים, ענקים ושליטים, הוא דיבר על ריפוי ושלמות בעזרת מטפורות. התרגילים שנתן לתלמידיו התבססו באופן מובהק על הדמיון המודרך.

ג’וזף ברוייר – רופא, השתמש בדימויים כדי לטפל בחולים נוירוטיים.

קארל ג. יונג – הפסיכואנליטיקאי, יסד את הרעיון שהמציאות היחידה המוכרת לאדם, היא דימוייו המחשבתיים, בין אם הם מציאותיים או דמיוניים.

בשנות ה- 20 של המאה ה- 20 ,אדמון ג’קובסון – רופא ופיזיולוג, ביצע ניסוי שהראה שכשאדם מדמיין שהוא רץ, נעים השרירים ברגליו באופן לא רצוני.

ד”ר ברני סיגל – רופא ומנתח, שתוך כדי עבודתו עם חולי סרטן, הגיע להבנה שכוח המחשבה וההשפעות הנפשיות, חשובות ביותר לתהליך ההחלמה. בשנת 1978 הוא ייסד אגודה לחולי סרטן (חסי”ד) שבה הטיפול הוא אישי וקבוצתי תוך שימוש בציורים, חלומות ודמיון מודרך. עבודתו וספריו התפרסמו בעולם, והפיצו את חשיבות הדמיון המודרך בריפוי. (“אהבה רפואה וניסים”, שלווה אהבה והבראה”, “חיים אהבה ובריאות”).

שיטות חדשניות בשימוש ברפואה המודרנית כמו – ביו פידבק, מלמדות על כוחה של החשיבה לשליטה על פעולות שונות בגוף.

כיום, מתפתח תחום חדש במדע הרפואה – רפואה פסיכו-נוירו-אימונולוגית, תחום זה חוקר את יחסי הגומלין שבין הפסיכו (הרגשות והמחשבות) לנוירו (מערכת העצבים) ולמערכת האימונולוגית (מערכת החיסון), כלומר, השפעות הנפש על המערכת החיסונית ועל כל המשתמע מכך.

אי אפשר שלא להזכיר את “אפקט הפלצבו” המפורסם– ידוע לרופאים מזה שנים רבות שמתן גלולות מסוכר, או הזרקת מי מלח, שאינם יכולים להזיק, עשויים לשפר את מצבם של חולים רבים, גם במצבים קשים. קיים גם מחקר על “אפקט נוסבו” שפירושו בלטינית – גרימת נזק, פגיעה בבריאות שנגרמה על ידי האמונה שמשהו מזיק.

פעמים רבות, בלי להיות מודעים לכך, אנחנו יוצרים לעצמנו תרחישים שאינם מטיבים עימנו ואף גורמים לנו סבל. בדמיון המודרך אנחנו רותמים את כוחו האדיר של הדמיון לטובתנו על מנת להשיג מטרות שברצוננו להשיג, ולאפשר לעצמנו איכות חיים טובה יותר.