H.S.P (אנשים בעלי רגישות גבוהה) ו  S.P.D (הפרעה בוויסות החושי)

לעיתים קרובות אני שומעת מהורים לילדים בעלי רגישות גבוהה את התלונות הבאות: “הבן שלי מושך כל הזמן בבגדיו”, “ביתי אכלנית גרועה, בררנית בסוגי האוכל”, “לבני קשה מאד להירדם כל לילה”, “ביתי נרתעת ממגע עם אנשים”, “רגיש/ה מאד לביקורת”, “מגיב/ה קשה לרעשים רמים וצורמים”, “נוטה להסחת הדעת בזמן משחק או יצירה” ועוד…האם זה  S.P.D (הפרעה בויסות החושי)?. במאמר זה אביא לידיעתכם נקודת מבט נוספת על ילדים ובוגרים שאובחנו כ – S.P.D.

ד”ר *איליין ארון, בתשובתה לשאלה האם יש שוני בין H.S.P** (אנשים בעלי רגישות גבוהה) לבין S.P.D*** (הפרעה בויסות החושי) ענתה, שרגישות גבוהה H.S.P –   איננה הפרעה, התכונה הזו נמצאת אצל כ-15%-20%  מהאוכלוסייה, ויתר על כן היא אופיינה גם אצל בעלי חיים מפותחים, באותו יחס. זוהי וריאציה של מזג (טמפרמנט) נורמאלי שהתפתח מסיבה כלשהיא. היא מכילה אחת משתי האסטרטגיות שמשרתות את האינדיבידואל. אחת היא “התבונן לפני שאתה מזנק” או “עשה זאת, ועשה זאת טוב”. זוהי למעשה מערכת הפעלה “עצור ובדוק” שאופיינית ל H.S.P.  האסטרטגיה השנייה היא, “פעל מהר, היה ראשון לצוד אם לא, אתה תהיה ניצוד”. שתי גישות אלו מתארות תפקוד נורמאלי אשר בכל אחת מהן יש חסרון בסיטואציה מסוימת ויתרון בסיטואציה שונה. אלו הן גישות שונות לאנשים שונים.

אנשים בעלי רגישות גבוהה יודעים ש”נורמאלי” הוא בעיני המתבונן. אנשים וילדים רגישים מאד עלולים להראות מוזרים ואפילו בעלי ליקוי כלשהו לאלה שאינם H.S.P. בדרך כלל יש בעיה כשאדם לא H.S.P מאבחן H.S.P.

המונח S.P.D התייחס בתחילה לילדים. אולם עכשיו הוא משמש גם לתיאור מבוגרים. התופעה התגלתה ע”י תרפיסטים שעבדו עם ילדים, הם שמו לב שלילדים מסוימים יש קשיים יוצאי דופן בהיותם בעלי רגישות גבוהה או עם רגישות נמוכה במיוחד  באופנים שונים של תחושה, או שהייתה להם בעיה של שיווי משקל ו/או של קואורדינציה. כדי לעזור להם המרפאים השתמשו בטיפול פרטני בתוספת עזרים שונים.

קיימת אפשרות לקרוא על S.P.D באתרים שונים וממקורות אחרים. אם פונים לאתר ה”רשמי” אפשר למצוא את רשימת התיוג והסימפטומים. ד”ר איליין ארון טוענת שיש חפיפה ניכרת עם מה שהיא נוהגת לכנות רגישות נורמאלית. זה הוביל אותה לספקות מסוימים בהקשר של S.P.D, חלק השווה את התופעה ל ADHD וגם את זה אפשר למצוא באתר. ברשימת התיוג יש כמה התנהגויות שהן בברור “דגל אדום” בקשר להתפתחות ילדים כמו: לא מתגלגל מעל גיל 7 חודשים, לא הולך בסביבות 18 חודש וזה מצריך הערכה ובדיקה נוספים.

ד”ר ארון אומרת שאם הייתה מחפשת  הערכה שיכולה להוביל לאבחון ההפרעה ובעקבותיה טיפול יקר, הייתה מעדיפה שזה יעשה ע”י בעל ניסיון של שנים באבחון של כל ההתנהגויות הנורמאליות והמזג (טמפרמנט) הנורמאלי על הוריאציות שלהן. כמו גם ניסיון נרחב בזיהוי התפתחות לא תקינה, בעיות שהן מולדות ו/או שקשורות לסביבה התומכת. היא לא תקבל אבחון שנעשה ע”י אדם שקשור אך ורק בתחום מומחיות אחד, בין אם זה ADHD או קשת ההפרעות על הרצף האוטיסטי או S.P.D וזה נכון גם לגבי עצמה. היא לא תאבחן אבחון מקיף של ילדים. בגלל נטייתה הטבעית והעדר ניסיון רחב היא עלולה להחמיץ בעיה של ילד, במחשבה שזה קשור לרגישות נורמאלית.

בקשר לטיפול ד”ר ארון מספרת ששמעה הורים רבים שמשבחים מרפאים שעבדו עם ילדיהם אחרי שאובחנו כ- S.P.D. ובכל זאת לפני שמשקיעים כסף רב, היא הייתה רוצה לראות מאמרים על התועלת, מאמרים שמתבססים על מחקרים שאין להם קשר לטיפולים. מחקרים אלו חייבים קבוצת בקרה שבה הילדים מקבלים יחס אינדיבידואלי ותשומת לב שווה ממטפל בוגר, כזה שאינו מכיר S.P.D ולא דוגל בשיטות מסוימות. יתכן שיש מחקרים עם בקרה מסוג זה, אבל לדבריה בספרות המדעית לא מצאה מאמרים מסוג זה ולכן איננה יכולה להתייחס.

בארה”ב ישנן עמותות בנושא S.P.D שמטרתן ליצור מודעות ציבורית ולהביא לידיעת המומחים בתחום. הם משקיעים מאמץ רב כדי שאיגוד הפסיכיאטרים האמריקאי יתמוך ויכיר בתופעה כהפרעה, ושהאבחנה תיכנס למדריך רשמי שישמש לכל האבחנות הרפואיות שקשורות בבריאות הנפש. פירושו של דבר שביטוח רפואי יכסה את ההוצאות הגבוהות של הטיפולים.

העשייה הזו כוונתה טובה והיא נעשית למען הילדים. אבל באותו זמן שזה יכול להואיל לכמה ילדים, חלק מהילדים בעלי הרגישות הגבוהה (H.S.C) עלולים להיות מאובחנים כהפרעת S.P.D רק משום שיש כמה התנהגויות דומות. עם השנים עלולים לשכוח שאלו הן התנהגויות  נורמאליות ותפקודים גבוהים של אנשים וילדים שיש להם את התכונה הייחודית הזו. כך שלהורים של ילדים בעלי רגישות גבוהה, יש נושא נוסף לחשוב עליו.

*Elaine  N. Aron Ph.D.  תרפיסטית וחוקרת מארה”ב, שלאחר מחקר של שנים תבעה לראשונה את המושג אדם רגיש מאד.

** Highly Sensitive Person (H.S.P) – אדם רגיש מאד.

*** Sensory Processing Disorder (S.P.D) – הפרעה בויסות החושי.